הגוף כמראה של התודעה התקדמות במדעי הרפואה שיפרה את המחקר והסיווג של מחלות והובילה להבנה חלקית של פתוגנים מסוימים. עם זאת, הגורמים לרוב המחלות נותרו לא ידועים וייתכן שלא ניתן לזהות, לסווג או לזהות אותם בקלות. סיבה עיקרית לכך היא שאיננו מיישמים את הגדרת "בריאות" כפי שהוגדרה על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO). על פי הגדרה זו, בריאות היא "מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מלאה ולא רק היעדר מחלה או חולשה" (WHO, 1948). הגדרה זו אינה עוקבת, למעשה, אחר המודל הביו-רפואי, הרואה בבני אד

הגוף כמראה של התודעה ההתקדמות במדעי הרפואה שיפרה את המחקר והסיווג של מחלות והובילה להבנה חלקית של פתוגנים מסוימים. עם זאת, הגורמים לרוב המחלות נותרו בלתי ידועים וייתכן שלא ניתן לזהות, לסווג או לזהות אותם בקלות. סיבה עיקרית לכך היא שאיננו מיישמים את הגדרת "בריאות" כפי שהוגדרה על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO). על פי הגדרה זו, בריאות היא "מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מלאה ולא רק היעדר מחלה או חולשה" (WHO, 1948). הגדרה זו אינה עוקבת, למעשה, אחר המודל הביו-רפואי, הרואה בבני

כיצד משפיעה תפיסת המשבר על המערכת? ומה הקשר בין כל זה לטבע האדם ולסוגי האישיות שלו? מבוא תמיד נדהמתי מהאופי המופלא של המדע, הידע והחוכמה שאלוהים העניק לתאי הגוף, וההתעניינות שלי במערכת אלוהית זו גוברת מדי יום. במאמר זה, אציע פרספקטיבה עמוקה ורעננה על שכבות עובריות וקשרן למשברים פסיכולוגיים ומחלות גופניות, וכיצד כל זה קשור לסוגי אישיות ולקוד האנושי! הכנתי מאמר מקיף שיענה על שלוש השאלות הבאות: מהן שכבות עובריות וכיצד הן קשורות לאיברים ולמחלות? כיצד משפיעה תפיסת המשבר הפסיכולוגי

ליופי האלוהי יש ממדים קבועים. הוא מושלם ונצחי, לא יפה בהשוואה לשום דבר אחר, אלא ייחודי בפני עצמו. ישנה גם משוואה גיאומטרית למדידתו בני אדם, באשר הם, ללא קשר לגזע, תרבות, מקום או זמן, הושפעו ועדיין מושפעים עמוקות מהערך שאנו מכנים יופי. השפעה זו באה לידי ביטוי בתחומים שונים של החיים, החל מטיפול אישי (בגדים, צבעי אופנה, פעילות גופנית, תזונה וניתוחים קוסמטיים) ועד לטיפול סביבתי (גינון, צמחים, יצירות אמנות, אדריכלות וכו'). אבל השאלה הגדולה ביותר נותרת בעינה: מה בדיוק מהו

גישה פסיכולוגית, קיומית ורוחנית להבנת מקורות הרוע האנושי מחקר זה לא נבע מעמדה של צופה ניטרלי, וגם לא מסקרנות פילוסופית מנותקת מהניסיון. אלא, הוא נבע מעיסוק ארוך שנים בחוויה האנושית ברגעיה השבריריים ביותר: רגעים של כאב, פחד וסערה פנימית. באמצעות הקשבה למסעות אנושיים מגוונים והרהור על חוויות אישיות וקולקטיביות, צץ פרדוקס חוזר שקשה להתעלם ממנו: אדם עשוי לטפח כוונות מוסריות כנות בתודעתו הציבורית, לשאוף לטוב ולהאמין בערכים, אך במעשיו היומיומיים הוא עשוי להיות אכזרי, מזיק או שותף ל

בין חוכמת היער, מדע הפפטידים, ודרך הטיהור והטרנספורמציה האנושית מבוא | קריאת הגוף כשהוא חוזר לזיכרון הראשון שלו ברגעים מסוימים בחיים, הגוף אינו זקוק לניסיונות נוספים או לפתרונות חדשים, אלא לטקס שמיישר מחדש את יחסיו עם החיים. טקס שמזכיר לו שהוא אינו מכונה מקולקלת, וגם לא שטח ניסויים, אלא ישות חיה הנושאת בתאיה את זיכרון האיזון, את היכולת לשחרור, ואז חזרה לשקט. הקמבו, במהותו, אינו טיפול במובן הרפואי הצר, וגם לא חוויה רוחנית שמטרתה אקסטזה, אלא טקס מעבר עמוק שמקורו בחיבוק היער, שב

קריאה לא רדוקציוניסטית דרך האניאגרם, מורפופסיכולוגיה, נומרולוגיה, לטרולוגיה והיסודות מבוא העשורים האחרונים עדים להתרחבות ניכרת בשימוש במודלים פרשניים מגוונים להבנת הנפש האנושית, החל מבתי ספר פסיכולוגיים קלאסיים וגישות סומטיות ועד מודלים סמליים ורוחניים. בעוד שלכל מודל יש ערך משמעותי בפני עצמו, הסתמכות על כלי יחיד לאבחון בני אדם הובילה לעתים קרובות לסוג של רדוקציוניזם: צמצום עושר החוויה האנושית לדפוס, מספר או מאפיין יחיד. מאמר זה יוצא מנקודת הנחה מרכזית שבני אדם הם יצורים מורכ

תיאוריה חדשה מקשרת את התגובה ללחץ פסיכולוגי לסוג המחלה איני כותבת כאן כדי להחליף את הרפואה, וגם לא כדי לצמצם את הגוף ל"סמל" בלבד. אני כותבת משום שראיתי, בעבודתי עם נשים ובמסע שלי עם רפואה הוליסטית מאוחדת, שאי אפשר להבין תסמינים רבים אם נישאר מוגבלים לשפה אחת: שפת הניתוח הביוכימי בלבד, או שפת המשמעות הפסיכולוגית בלבד. הגוף אינו מכשיר מכני שמתפקד ומתקלקל בהתאם לתקלות בודדות, וגם אינו רק מראה פסיכולוגית שעליה מוקרנים רגשות. הגוף הוא אינטליגנציה חיה, בעלת היגיון ביו-אלקטרי, והוא